חיפוש

האם זה מוסרי לכרות עצים? לפגוע בטבע? בעידן הנוכחי?

עודכן ב: אפר 11





לקט תמונות מהמפגש הראשון של המחזור השני של קורס הקשתות השנתי למדריכי שומרי הגן.

האם זה מוסרי לכרות עצים? לפגוע בטבע? בעידן הנוכחי?

האמת היא שהתמונות מספקות זווית מאוד צרה לתהליך המדהים שקדם לעיבוד הראשוני של בולי העץ (שגם הוא מדהים בפני עצמו): תהליך מציאת העצים.


השנה אני למוד ניסיון משני הקורסים של שנה שעברה ואני מבין טוב יותר את החשיבות ואת האחריות הגדולה שבמציאת העצים אשר כריתתם תיטיב עם היער ותספק לנו חומר גלם לקשתות שנכין במהלך הקורס.


יש אמרה של הילידים בצפון אמריקה שאני מאוד מתחבר אליה- "לבחון כל פעולה שבעה דורות קדימה."

מנגד, טום בראון מציין פעמים רבות בספריו שהאדם הלבן הורג את נכדיו כדי לקיים את ילדיו. האמרה הזו גם הגיעה מהילידים שפגשו את תפיסת העולם העקומה של מי שאיבד את תודעת גן העדן (...וכן, יש גם הרבה ילידים שאיבדו אותה לפני המפגש עם האדם הלבן).


אחת הדוגמאות שאני מרגיש איתה הכי שלם מהמפגש היא עץ שכרתנו אשר נבחר על ידי אחד המשתתפים לאחר תהליך קבוצתי ואישי שהכניס אותנו לתודעת גן העדן- "לעובדה ולשומרה". כלומר, להסתכל בראש ובראשונה על איך אנחנו יכולים לעזור ליער להפוך להיות חזק יותר, עמיד יותר ובריא יותר וכתוצאה מכך לקבל את אשר אנו מחפשים. למה? כי אנחנו נתמכים על ידי היער הזה וכשם שאנחנו זקוקים לו כדי להתקיים גם הוא זקוק לנו כדי לשגשג. זו תפיסה אקולוגית אשר אבדה במרוצת השנים וכיום חוזרת ומתעצמת.

כן, הטבע יכול להסתדר בלעדינו אבל מה שלטבע לוקח זמן רב ל'תקן', האדם יכול לעשות בזמן קצר בהרבה...


בכל אופן, הוא הגיע לעץ אשר גדל בצפיפות ונשלט על ידי עצים בוגרים יותר. העלווה שלו הייתה דלה במיוחד ובשילוב עם הקליפה שלו, הוא הציג סימנים של גסיסה. הבחירה שלו לכרות את העץ הזה הייתה נכונה, כיוון שהוא בכל מקרה ימות והורדת העץ תאפשר כניסה של יותר אור לאדמת היער ויותר חומרים מזינים עבור העצים שגדלים מסביבו.


לאחר תהליך כריתת העץ, גילינו שגם עבורנו, זה היה הזמן הנכון להוריד אותו, על-מנת שגם אנחנו נרוויח מהמעשה- החלק העליון של הגזע כבר היה אכול תולעים ואילו המרכז והבסיס עדיין היו במצב מתאים, לפני שריקבון מתחיל לעכל את העצה. במקרה הנקודתי הזה, הפעולה שלנו עזרה ליער לעשות משהו שהיה לוקח לו הרבה יותר זמן לעשות.


מנגד, בתמונה האחרונה ניתן לראות שלא הכל מושלם בחיים- אחד העצים שנבחרו התגלה כבלתי שמיש להכנת קשתות- פיתול של 180 מעלות בסיבי העץ! מאוד אומנותי אך קשת בחיים לא תצא ממנו....

זה היה מאוד מצער לגלות את זה בשלב הביקוע, כיוון שלא היו רמזים מקדימים לכך כשהעץ עמד איתן. וגם כאן עלתה השאלה- אם כן, מדוע דווקא הוא נבחר על-ידי המשתתף? האם הוא מסמל לו משהו? האם הוא מסמל לי משהו כמורה?


הבחירה בעצים נובעת גם משיקולים 'טכניים' וגם משיקולי רוח. מה שנקרא גם לב וגם שכל. במינון הנכון.

זו אחריות שאני צריך לקחת על עצמי בתור מוביל וזה לא מעמד מאוד נוח לגלות שכרתנו עץ לשווא (לשווא?).

יחד עם זאת, מה שבטוח זה, שכשפועלים בעולם בגישה מטפחת, העשייה שלנו תורמת לא רק לעצמנו אלא גם לסביבה. זה לוקח הרבה זמן ללמוד איך לעשות את זה נכון ובדרך עושים טעויות. כמו שאחד המשתתפים אמר: "אני מאמין בכוח של הכוונה".


למי שמעוניין להעמיק בנושא, אני ממליץ לקרוא את הספר 'Grandfather' שכתב תום בראון, בייחוד את הפרק "העצים מדברים". זה אחד הספרים הכי יפים שקראתי.


אסיים עם שאלה והמלצה-

האם אתם מביאים בחשבון את הגישה המטפחת בפעולות שאתם עושים בעולם, או דואגים אך ורק לצרכים האישיים שלכם?

אם גיליתם שהאפשרות השנייה היא הנכונה, אני מזמין אתכם להתחיל בצעד קטן- לשאול את עצמכם את השאלה הזו לפני כל מעשה, "שבעה דורות קדימה"...


שבוע נעים,

עמרי מ'נוצה חומה'


*אני מחזיק ברישיון כריתה והכריתה של העצים נעשית בתיאום עם יערן אזורי.


24 צפיות0 תגובות