תלמידים ועמיתים לתחום משתפים וממליצים


"הקורס הזה הוא תיבת אוצרות.
בזמן שהציר המרכזי נע סביב לימוד הכנת קשתות מסורתיות והוא ציר עמוק ביותר, הדבר בעל הערך הגדול ביותר עבורי הוא דווקא רוחב היריעה.
מצאתי בקורס שיח על מהות הפעולות שלנו מול הטבע, סך התוצאות והערכים במערכת היחסים העדינה הזאת.
מצאתי שם עבודה עם מגוון גדול של חומרים מהטבע תוך עבודת התבוננות עמוקה, נקיטת עמדה, עיבוד ורתימה למטרה ה״קטנה״, שהיא בניית הקשת, אל מול המטרה ה״גדולה״, שהיא עולם טוב יותר.
מצאתי בקורס שילוב מושלם של מחשבה ומעשה. מצאתי מגוון שיטות וכלי עבודה מרתקים ומצאתי חבורה של אנשים שכל הדברים האלה נוגעים גם בהם ומיד נוצר בינינו מכנה משותף רחב ועמוק. וכשכל העושר הזה מתרחש בטבע מגיע אושר גדול."

___

כפיר וקס, מחזור 2

"עוד לפני שהכנתי את הקשת הראשונה שלי ידעתי שזו תהיה אהבה ממבט ראשון, לצאת לשוטט לבחור את הענף הנכון, לגנן את היער (בכל זאת, הקורס השנתי של 'שומרי הגן'), במקרה הזה זה היה ענף של עץ ברוש שממש ישב וחתך לתוך הקליפה של ענף אחר, עד שהעץ 'דימם' שרף, וכמעט הרגשתי את אנחת הרווחה של הברוש כשנפרד מהענף המטריד לטובת הקשת שלי.

 

כשעמרי מצליח פתח את קורס הקשתות ידעתי שאצטרף. וגם היה לי ברור שמעבר לידע הרב, ולשהייה הנעימה בחברה טובה ביער, אני גם אדבק ברצון לעשות את הכי טוב שאני מסוגלת. ואכן, עמרי מציב סטנדרטים גבוהים של רכישת מיומנויות ובעיקר בתשומת לב לפרטים הקטנים. החלק הכי טוב בקורס הקשתות שזו עבודה שמתחילים אותה ומתמכרים אליה, עד הרגע שנדמה כי היא לא תסתיים לעולם. להכין קשת זו עבודה מדיטטיבית: D-bow, קשת שעשויה ממקטע של גזע עץ ברוש (הפעם לא ענף), חתיכת גזע עץ טרי וריחני שגורלו היה להתפחם באחד מתנורי ההסקה של צפון הארץ, ובמקום זאת, בעבודה ממושכת, השיל שכבות על גבי שכבות של חומר, עד לרגע שנדמה והקשת מתחילה להתכופף.

 

ואז, מתחיל תהליך ממושך של כיוונון, טילרינג, שהמשמעות שלו היא שמירה על הכוח הקפיצי האצור בתכונות העץ, עד שמגיעים למצב שהקשת מתכופפת באופן מאוזן בכל כנף בנפרד, ובכל כנף ביחס לעצמה, מה שיאפשר שילוח מדויק של החץ. כן, כמה מחברי לקורס, דיקקו את הגזע בכמה שעות של מכות גרזן, ותוך כמה שעות עבודה הגיעו לחתיכת עץ מתמסרת ומשתפת פעולה, אבל ליידי כמוני, הבינה ששימוש בגרזן תהיה הדרך המהירה ביותר לחרב את הקשת המתהווה, לערמת שבבים, ועברתי במהרה לשימוש בכלי המופלא המכונה 'סכין משיכה', מה שהפך גם את העבודה למתמשכת, עם תופעת לוואי נעימה של חיזוק שרירי הכתף והזרוע. עבודה בקצב שלי, שזה אומר לעבוד קצת, ולהקשיב לציפורים קצת, וביחד עם דחיפת עידוד מ'חופשת הקורונה', הגעתי לבסוף לישורת האחרונה, הנקודה שבה העבודה מספיק טובה ומספיק מאוזנת, ומכאן רק ניתן רק להמשיך ולהרוס, הקשת מתכופפת והמיתר מתוח. זה הזמן לעצור. כמו שאמר עמרי בצדק: 'מורה טוב צריך להגיד לתלמיד מתי די'. עכשיו רק נותר לי לירות כמה מאות חיצים כדי שאוכל להכריז על הקשת כקשת ראויה.

עמרי פותח בימים אלה את ההרשמה לקורסים החדשים, למשוגעים חיוביים בלבד."

___

ענת פלד-רוזן, מחזור 1

 "מומלץ בחום, זו זכות גדולה ומתנה אדירה למי שיבין זאת ויכנס לקורס הזה, הטומן בחובו כל כך הרבה ידע, ניסיון, חיבור, תשוקה וקסם."
___
עופר שני, אחד המורים הטובים והוותיקים בארץ להכנת קשתות.

"ללמוד עם עמרי מצליח זה אומר 2 דברים עיקריים:
שתכירו מקרוב מורה שהתשוקה שלו לנושא הקשתות היא כל כך אמיתית ובוערת, שאי אפשר שלא להידבק בה.
שתדעו להכין קשת, ומיתר וחץ משלב האפס, מחומרים טבעיים. ואם היא תישבר, תוכלו להכין שוב ושוב- כי הידע יהיה בתוככן\ם.
וחוץ מזה תלמדו מה זה חיבור עמוק לסביבה ולחומר.
איך אני יודע?
ראיתי אותו מלמד, ראיתי את הקשתות והחיצים שהוא עושה ואת הסרטונים שלו, ראיתי את הקשתות שהכינו תלמידים שלו...
אז למרות שכבר הכנתי קשתות, התעורר בי הרצון להעמיק את הידע,
ועכשיו אני גם נרשם לקורס.
נראה שהקורס יתמלא במהירות, כך שאם יש לכן\ם עניין- זה הזמן להירשם."
___
גד אנדרי פור, מחזור 2

"על קורס הקשתות הקדומה-
 
להגיע ליער, להתרגש, ולנשום.
לחוות בפליאה תהליך- איך מתוך גזע עץ אני בוראת ויוצרת קשת שכבר קיימת וגלומה בתוכו.
 
הקשת המתעגלת והנעה מסמלת את הרצון שלי.
והחץ הוא המטרה- להיכן הרצון מכוון? היכן החץ יפגע?
 
בקורס הקשתות עם עמרי, מלבד ייצור והכנת הקשת הייחודית שלי, התווספה מטרה- יצירה של תהליך פנימי, שיח של עומק ורובדים תוך כדי העבודה והמלאכה.
 
עמרי הוא מורה מקצועי ונוכח. מלווה את תהליך העבודה במסירות ונתינה גדולה.
מודה על הזכות להיות תלמידה בקורס הקשתות בהובלתו.
 
מודה על הזכות לפסוע ביחד בעולם מופלא של גילוי וחומר- לנוע עם סיבי העץ את תנועות הפיתול, החיים שצמחו ובראו. להתמודד עם אתגר, וקושי. לפעול עם עצמי, בתוך קבוצה.
 
לעמול, ליצור, ולהוקיר תודה על כל בריאה שהשתתפה במלאכה הזו- חיה, צמח, אבן, אדם.
ללמוד על עצמי דרך המלאכה אותה אני מבקשת ליצור.
תודה לך עמרי על כל אלו."
___
נטע-לי גלזר, מחזור 1

"מדובר בקורס ברמה בינלאומית. זה ממש ישראל לפני ואחרי. לפני היה צריך לנסוע לחו"ל ולשלם אלפי ואפילו עשרות אלפי שקלים לקורס קצר של שבוע, ואחרי ממש פה בארץ אפשר ללמוד קורס מעמיק ורחב מאדם שכל כולו תשוקה והשראה לתחום."
___
מישה פינק, אחד המורים הטובים בארץ להכנת קשתות.


"אחד הקורסים המעמיקים בהכנת קשתות מסורתיות, אם לא ה...!!!
אני מכיר את עומרי אישית ויכול לומר שמדובר כאן באדם הלוקח את המיומנות הזו בשיא הרצינות והעומק מתוך תשוקה גדולה וכישרון אדיר.
 
ממליץ בחום לצאת להרפתקה הזו עם העץ והרוח."
___

אלון גורפיל, מדריך בשומרי הגן

"אני מגיע ליער, מניח את התיק ומקים את האוהל באותו המקום. אני אוהב את קרחת היער הזו, היא נותנת חסות ומאפשרת תנועה. פשוטה, כמו נעל מתאימה. בכיס המכנסיים אני מחליף טלפון נייד בסכין גילוף. מוטב כך, לסכין יש רק להב אחת. בין השיחים אני שולף את קוביית העץ שהטמנתי במפגש הקודם. היא תהיה שולחן העבודה שלי בסוף השבוע הקרוב, ויוצא לפגוש בחברים. שיחה במעגל - אנשים שלא מזמן היו זרים, כל אחד מספר איך עבר עליו החודש שהיה ואיפה הוא עכשיו, עם כל דובר הלב מתרחב. אחר כך אני משוטט מעט ביער, הליכה שקטה ואז חוזר לעבוד במעגל, משנה את מיקומי בהתאם לתנועת השמש, לכיוון הרוח, לתוכן השיחה. לאט, הענף שבחר אותי הופך לקשת, במלאכה עדינה של גילוף וליטוש אני מדייק ומאזן אותו, מדייק ומאזן את עצמי. בצהריים מתיישבים לאכול, מישהי אומרת ברכה, מודה למתנדבים שהכינו, ליער, למשפחות בבית שאפשרו. משהו נפתח באיטיות הזו, מחלחל לכל תא בגוף, לבלוטות הטעם, סלט פשוט ומתבלים, לחם, קצת זיתים ושוב לעבודה. מישהו צוחק, קטעי שיחה, דממה, מקצב של נקישות מתכת על העץ. השעות חולפות בקצב לא מוכר, אור שמש אחרון חומק דרך עשן המדורה. נהיה קריר, אני מוסיף עוד עץ ללהבה, מוזג קפה, והולך לעזור עם ארוחת הערב.

 

לֵיל כְּפוֹר בַּיַּעַר

לוֹבְשִׁים אֶת הַפָּנִים הַמְּקוֹרִיִּים

סְבִיב הַמְּדוּרָה"
___
אורי קיטה, מחזור 2

"מאחל לכם שתתנו לעצמכם את המתנה הזאת.

עשרה סופי שבוע ביער פרוסים על פני עשרה חודשים.

המטרה היא לייצר בשיטות קדומות קשתות, חיצים, יורה חניתות, אשפת חיצים.

אך הדרך כל כך מיוחדת, ואני לומד ממנה כל הרבה על מיומנויות חיים עתיקות.

מקבל כל כך הרבה כלים מעשיים לייצור ועשייה בכלים ידניים ובשיטות שליוו את האדם משחר הזמנים. לומד להשתמש בצור, בעץ, בחומרים אחרים שנמצאים סביבי.

הידע העצום שיש לעמרי, ההשקעה הרבה בתוכן, בהנגשת החומרים, והמבנה החכם של הקורס מתחברים יחד לחוויה עוצמתית שפורצת את גבולות הדמיון.

המתנה הכי טובה שהענקתי לעצמי זה שנים. מאחל גם לכם."
___
אמיר שרפמן, מחזור 2

"זה הדבר האמיתי חברים. בתמונות אולי רואים אותנו עובדים ביער, אבל שתדעו שזה אחד הקורסים הטובים והחשובים לכל בן אנוש בעיניי. עם אחד המורים הטובים והראויים ביותר. מה שאתם לא רואים בתמונות זה את המסעות של הנפש והתודעה, אני מקבל מראות פנימה והחוצה, נשימה כמו רוח ביער, טווח הרגשות שלי מקצין... יש המון רגש. זה קורס הוליסטי בהחלט. יותר טוב מכל טיפול פסיכולוגי. תודה לך עמרי מצליח היקר על עבודה עשויה היטב ומקצועיות שיא גם בידע וגם בהדרכה וההכלה שלנו. ותודה לקבוצה המהממת שלנו שיודעת לתמוך בכולם בכל רגע."
___
יניב טפר, מחזור 3

"מאז שאני זוכרת את עצמי הרוח, האדמה והיער קראו לי.

כשהייתי קטנה שמעתי אותם בבירור,
די מהר למדתי לשמור את הקולות הללו לעצמי כי הרגשתי שזה נראה ומתקבל מוזר מידי בסביבתי (וגם ככה תמיד הרגשתי איטית ומוזרה...).

ככל שהתבגרתי הנגיעות הפיזיות שלי לאדמה, לעצים ולרוח הלכו ופחתו.
אומנם השתדלתי מאוד לשמר כמה שיותר מהן ולשזור אותן בחיי אך זה לא תמיד הצליח,
או לא הצליח מספיק.

"כשאגדל"
אמרתי לעצמי,
אקים מרכז של מלאכות עתיקות,
שם אוכל לחזור ולהתקרב לקולות שקוראים לי,
אף פעם לא מתייאשים ממני,
מסמנים לי תמיד בבירור איפה הבית, איפה הלב.
בזכותם, אם אני עוצרת להקשיב, כמעט תמיד אני מרגישה שאני יודעת לעשות את הצעד הנכון, בקצב הנכון, בכיוון הנכון.

כך פגשתי את אהוב ליבי,
כך בחרתי מה ללמוד ובמה לעסוק,
כך התחברתי למקום של להיות אמא ואשה,
כך אני נעה בעולם,
כך גם המרכז הזה עוד יקום.

מאז ועד תמיד כל לחישה שהרוח מביאה הוא הזדמנות ללמידה, התחדשות, דיוק, תנועה,
"צריכה רק לזכור להקשיב"
אני לוחשת לעצמי פנימה.

כשנתקלתי בפרסום של קורס הקשתות הקדומה שמעביר עמרי שמעתי לחישות זועקות -
"זה הצעד הבא"
הן סיפרו לי.

יער, עצים, קשתות, חיצים, שמש, ירח, גשם, רוח, מלאכות, כלי עבודה, אנשים טובים, לבבות פתוחים, עיניים טובות, ידיים טובות, שקט, הקשבה, ה-א-ט-ה.

זה לא היה פשוט להצליח להגיע,
אבל קיבלתי הרבה גב ופירגון מהמשפחה המדהימה והאהובה שלי,
במיוחד מאהוב נפשי
ובאתי.

ויש כאן את כל מה שנלחש בעוצמה,
את כל מה שפותח וממלא את הלב,
ואני מאושרת ומלאת תודה והערכה על שהצלחתי לעצור ולשמוע
וגם להקשיב.

והפעם מעזה גם לחלוק אתכם את הקולות,
כי אני קצת איטית ומוזרה,
וזה בסדר
זאת אני"
___

ענת לשם, מחזור 2 ומלווה של מחזור 3

"בדיוק עומד לסיים את הקורס השנתי. עמרי מביא משהו מיוחד למעגל. מעין סוג של שקט, של עשייה, יחד עם הנחיה מוקפדת ולא מתפשרת. אתה עובר לקצב אחר. זו לא רק הקשתוּת, זו שפה חדשה בפני עצמה. וכשאתה חוזר הביתה, זה הולך איתך לכל מקום. הדרך בה אתה מתבונן על הדברים משתנה, זה לא מסתכם ברק לעבד את החומר, זה לגלף קצת מהמרחק ביננו לבין העצים, ליער."
___
אסף שמולביץ, מחזור 2